ישראל נגד משלוחים חיים
Israel Against Live Shipments
Israel Animal Save
המשלוחים החיים הם לא מוסריים
קפטן (ד"ר) פיטר קרקנזוב
Master Class 1 (unlimited) (AMSA), DipAppSc (Shipmaster), Compass Adjuster (AMSA), BVSc (Qld), Cert Equine Surgery (Syd)
‘Balliwood Stables’ Equine Veterinary Hospital
&
Portside Marine Pacific
34 Racecourse Road
Ballina NSW 2478
ייצוא בעלי חיים הוא סיפור של רווחי תאגידים, פוליטיקה, מידע מוטעה ואכזריות מוחלטת. זה גם סיפור של מחלוקת בתוך החברה, בה המתנגדים לסחר ממשיכים ולא מתפשרים במאבקם לסיים את הזוועה המתרחשת לבעלי החיים המיועדים לייצוא.
סיימון אילינגוורת כתב לאחרונה לטובת ייצוא חי של מאגר פרי הרבעה, בקר לייצור חלב ובקר שחיטה לבשר. הוא מתאר את הייצוא החי כפעולה מעניינת והגונה, אך יחד עם זאת מודה שיש בעיות. זוהי הערכה לא נכונה. זה דבר אחד, לנסות לעודד דיון על הנושא בפורום של מרכז האתיקה סנט ג'ימס, ודבר אחר להציע דעה סמכותית כאשר חסר מידע של עובדות נכונות, ניסיון ומחקר תומך. באופן כללי הסברה היא, שזה לא אתי לחשוף בפומבי דעות על נושאים חשובים כאשר חסר מידע של עובדות נכונות, במיוחד אם לאדם יש ניגוד עניינים.
המרכז לאתיקה סנט ג'ימס, מספק תמיכה מעשית ליחידים וברחבי ארגונים, כדי לעזור להם להתמודד עם שאלות אתיות מורכבות שהן חלק מחיי היום יום. אם סיימון אילינגוורת הוא אחד מהם אז החומר הבא מובא כדי להמחיש לו, ולאחרים, שלייצוא החי יש צד מאוד אפל. אין אי בהירות לגבי האכזריות הטבועה בהובלה ארוכה בים ופעולות מצערות של חוסר אנושיות על אדמה זרה.
לאחר צפייה בקטעים מזעזעים של בעלי חיים אוסטרליים מקומיים, מעונים ונשחטות באופן אכזרי בקטאר, פקיסטן, מצרים, ירדן, ישראל, כווית, מאוריציוס ואינדונזיה, זה עכשיו ברור לרוב האוסטרלי שייצוא של בעלי חיים למדינות האלה הוא לא מוסרי ותומך בהמשך השחיתות. "אתה יכול לבחור להסתכל לצד השני, אבל אתה לעולם לא יכול להגיד שוב שלא ידעת" (לין וויט 16/6/2011).
שחיטה סדיסטית לאחר הרעבה והזנחה
מדווח כי ייצוא חי הוא 0.03% מסך כל הייצוא מאוסטרליה (2012). החשיבות של ייצוא בעלי חיים לפיכך, יכולה להיחשב לא כזאת חיונית לכלכלה שלנו, במיוחד כאשר קיימת הוכחה כי האפשרות החלופית של עיבוד הבשר בנקודה קרובה לייצור שלו, תהיה יותר פרודוקטיבית במונחים של החזר כספי ותעסוקה. זהו מיתוס שאיסור ייצוא בקר יהרוס את תעשיית הבשר. האוסטרלים לא חייבים לשאר העולם, המאוכלס יתר על המידה, מזון בצורה של בעלי חיים שנשחטים באכזריות לאחר שמעונים בקיצוניות.
אוסטרליה היא שותפת מסחר אמינה, אולם המקבלים של בעלי החיים שלנו, שוב ושוב נכשלים בלכבד את התקנים של רווחת בעלי החיים שלנו. ברגע שבעל החיים עוזב את הרציף, אין שום ערובה למסע בטוח ולכך שמקבלי בעלי החיים יהיו טובי לב וכל בעלי החיים יעברו הימום לפני השחיטה.
לבשר אוסטרלי ארוז יש חיי מדף של 4 חודשים וזוהי הדרך היעילה ביותר לשלוח בשר לחו"ל. ארצות בהן הקירור מהווה בעיה, הן כאלה שבכל מקרה לא יכולות להרשות לעצמן בשר אדום. ללא קירור, יש לצרוך את הבשר במהירות האפשרית או לשמר אותו באמצעות המלחה.
רוב אניות המטען כבר סוחבות מוצרים קפואים, בחדרי קירור או בסיפון התחתון במכולות קירור.
יבואני בשר בבריטניה אמרו שגם אם ייקחו בשר ארוז קפוא בכל כמות שאוסטרליה תוכל לספק לה, זה עדיין לא יהיה מספיק עבורם.
פריקה וטעינת מטען
רווחת בעלי חיים הוא נושא שנחקר במשך שנים רבות ושחיטה ללא הימום לפניה הוא נושא שנמצא שנוי במחלוקת. בעיית הרווחה גדולה יותר עבור בקר (פרות ועגלים) מאשר כבשים מאחר ולוקח להם יותר זמן לאבד הכרה לאחר חיתוך שני העורקים הראשיים.
האנטומיה של המוח בבקר שונה בכך שיש להם בעורקים חוליות אשר לרוב לא מנותקות בטכניקת השחיטה (ביהדות או באיסלם). החוליות האלה ממשיכות באספקת הדם למוח, כלומר לאחר חיתוך העורקים הראשיים במהלך השחיטה למוח עדיין יש אספקת דם.
פרופ' טמפל גרנדין מאוניברסיטת קולורדו הגיעה למסקנה שלבקר לוקח יותר זמן להפוך מחוסר הכרה. "הזמן עד לאובדן הכרתו לאחר ביצוע טכניקת חיתוך טובה הוא בטווח של בין 17 שניות לבין 85 שניות (בלקמור 1984, בלקמור ואח' 1983, גריגורי ווטון 1984, גרנדין 2010, דאלי ואח' 1988, גריגורי ואח' 2010). לחלק מהבקר הזמן לאיבוד ההכרה יכול להגיע גם ל 385 שניות (בלאקמור 1984)...
ניתן היה לצפות מפרות חלב ופרי הרבעה שתהיה להם רמה מסוימת של "הגנה" באופן יחסי עם הערך שלהם, אך לצערי זהו לא המקרה. מאות מקרים תועדו של כבשים ובקר מתים מהזנחה במזרח התיכון ובמקומות אחרים.
ב 18 לספטמבר 2012 ארגון השידור האוסטרלי דיווח על מקרה ספציפי בו בקר חלב ויקטוריאני יקר ערך נשלח לקטאר. טכנאית וטרינרית אוסטרלית הוזמנה לצפות בחווה ומצאה מחסור בתשתיות שיכולות לתמוך באלפי הכבשים, עזים ובקר המגיע מאוסטרליה. הווטרינרית הסכימה להישאר כיועצת כדי לתקן את הבעיות בחווה ולאחר מכן חזרה לאוסטרליה להפסקה של 10 ימים. לאחר חזרתה לחווה בקטאר היא גילתה שבעלי החיים לא קיבלו מזון בהיעדרה וגססו למוות בחום של 50 מעלות. 10,000 כבשים יוצאו לחווה בקטאר בפברואר 2012 ו- 7,000 כבשים מתו מחוסר מזון, אוכל וממכות חום (כשל בוויסות החום). החוואית של פרות החלב (הספקית) קיבלה את המידע לגבי בעלי החיים שלה והתחייבה שהיא "לא תייצא בקר עוד לעולם".
אונייה ישנה שעברה הסבה
תגובתו של סיימון אילינגוורת על האניות של המשלוחים החיים לא מבוססת על ניסיון אישי. הוא כתב, "האניות המשמשות כיום לייצוא בקר, מצוידות במערכת אוורור, מזון, סיוע וטרינרי ומכלאות המשכנות את הבקר באופן משביע רצון. זה לא היה מצב לפני מס' שנים אבל שיפורים נעשו באניות המשלוחים החיים".
מפוחים ומערכות אוורור תמיד היו חלק מציוד האניות וכמובן שהם צריכים לקבל מים ומזון, אולם כירורג וטרינרי לא תמיד נמצא על האנייה. צפיפות בעלי החיים מאז ומתמיד היוותה בעיה ומבנה המכלאות, כולל הריצוף והגודל לא תמיד משביע רצון.
פחד קיצוני, מחלות בלתי נמנעות (כשל רב-מערכתי ולאחר מכן מוות) וסבל הולכים ביחד עם הובלה ארוכה בים
יש הבדל ניכר בין הובלה למרחק קצר, לנמל קרוב לאוסטרליה, כמו למשל אינדונזיה, לבין הובלה ארוכה, למשל למזרח התיכון, רוסיה ואפריקה. מסתמן כי יש לו מידע מועט או חוסר מידע בכלל על התנאים במסעות הארוכים שם רוב האניות, שהוכשרו להובלת בעלי חיים אוסטרליים, שימשו להובלת מכלי שמן, מטענים בתפזורת, מכולות וכלי רכב. רובן בנות 30 שנים ויותר. לרבות מהם שונה השם כדי להסתיר היסטוריה עגומה. אף אנייה באוסטרליה אינה רשומה כאנייה למשלוחי בעלי חיים אבל מפליגות למדינות כמו סינגפור ופנמה.
כל התפעול נעשה עם צוות זר, ללא אוסטרלים, מלבד וטרינר אוסטרלי ממשלתי מוסמך (כאשר נוכח) ולעיתים רחוקות, אחראי מקנה אוסטרלי. חלק מהאניות, למרות זאת נושאות שמות אוסטרליים כמו למשל אניות בבעלות חברת הספנות "Wellard" הנקראות"Ocean Swagman" ו- "Ocean Drover" (לשעבר MV "Becrus") אשר רשומות בסינגפור. תקלות מכניות קורות וימשיכו לקרות למרות מערכות גיבוי.
מערכת האוורור, החלפת אוויר מספקת ועוד הרבה היבטים אחרים של כל תפעול ההפלגה, תמיד נמצאים בסיכון ועומדים בסכנה. בהרבה מקרים האוורור לא מתאים באופן מוגזם ועומס החום הוא עניין מתמשך באזור קו המשווה.
ישנן עדויות קליניות שמצביעות על מחלות בעלי חיים שהתקבלו מבדיקות של וטרינרים, כמו למשל התנשמויות כבדות, שיעול, צליעות, פציעות הנגרמות מהתנהגותן, נגעים בעור, הפרשת נזלת ושלשולים המספקים סימנים אמינים לכך שרווחת בעלי החיים על האנייה לקויה באופן חמור. סימנים קליניים מהסוג הזה ומוות, שכיחים בהובלות ימיות ארוכות.
עדות לתנאים הירודים של בעלי החיים
הכותב נכח במגוון של אניות סחר, כולל אניות של משלוחים חיים, שהובילו סוסים, בקר וכבשים להפלגות קצרות והפלגות ארוכות (10 ימים). על אף השיפורים בעיצוב האניות, הטכנולוגיה המשופרת וידע מדעי ומעשי, מקרים של תחלואה ותמותהתמיד תתרחשנה. שיעורי התמותה משתנים ממה שנחשב בגבולות הנורמה למוגזם. תומכי הרעיון של סחר בבעלי חיים יטענו ששיעורים של תמותה נמוכה מצביעים על כך שהאכזריות היא חסרת ערך. לדוגמא, בגלל שרק 0.44% מהכבשים מתים מתוך 65,000 כבשים, זה מדד לכך שלא הייתה אכזריות. זה, כמובן, הנחה מוטעת, מופרכת מעיקרה.
אחד מתוך 650 מהבקר שחלו באמצע האוקיינוס ההודי בדרכם לערב הסעודית
השירותים הוטרינריים שניתנים בייצוא של בעלי חיים, לעיתים קרובות מדי, הם ברמה ירודה ולא בסטנדרטים מקובלים במקומות אחרים בקהילה הרחבה. עדויות מצולמות זמינות, מוכיחות אלימות והפרות של התקנים האוסטרליים לייצוא של משלוחים חיים (טבלה 3.1.2 A, ASEL) בזה הפיקוח הווטרינרי נכשל לזהות ולדחות בעלי חיים על הקוד הזה (ASEL). דוגמאות לכך כוללות, כישלון לזהות במיון המוקדם ובבדיקות האחרונות, מקרים של עודף משקל של הבקר, בקר קטוע קרניים עם נגעים, עודף של צמר ונשאים של נגיף הסלמונלה, מקרים של דלקות בלחמית העיניים, פה עם גלדים, הריונות מתקדמים, בקע (שבר), ריקבון ברגליים, ואפיסת כוחות כתוצאה מרעב. ההסתמכות הינה רק על בדיקות חזותיות על מנת לאתר בעלי חיים הנראים חולים. ידוע כי כבשים הנושאים את מחלת הסלמונלה, לא מראים סימנים של המחלה, נמצאים על האניות מבלי שיגלו אותם. בנוסף, היו גם מקרים בהם כבשים עם שלשולים הועמסו על האניות. בדיקות מעבדה (תרבית בקטריות, אלייזה, PCR וכו') לא מבוצעות באופן שגרתי בגלל שהמון כבשים יכולים לצאת חיוביים בבדיקת סלמונלה. פחד קיצוני, מכת חום, אי מניעת מחלות, פציעות, ברוטליות ומוות בייסורים, כל אלה מתרחשים בשלב מסוים במסעות ימיים.
כבשה אוסטרלית לאחר שבועיים בדרך למזרח התיכון
החברה האוסטרלית מצפה מהוטרינרים שלהם לדאוג לרווחת כל בעלי החיים וזה מעוגן בחקיקה בחלק מהמחוזות לעשות זאת. הוטרינרים של מדינת ניו סאות ויילס עכשיו חייבים להצהיר שהם יקדמו את רווחת בעלי החיים לפי חוק העיסוק בוטרינריה, 2003. למרבה הצער וטרינרים על הסיפון של אניות המשלוחים החיים לא מחויבים לכך. הם מועסקים על ידי היצואן. בשנת 2011 היו רשומים 121 וטרינרים מוסמכים ורק 7 נכחו ב 3 או יותר מסעות. וטרינרים שנבחרים סלקטיבית ע"י היצואן ומקבלים ממנו תשלום נמצאים בניגוד עניינים חמור. וטרינרים עצמאיים המועסקים ע"י AQIS (סוכנות ממשלתית של משרד החקלאות האוסטרלי) הומלצו שוב ושוב אבל נדחו בתעשייה. הרבה וטרינרים שהיו על הסיפון איבדו את עבודתם בגלל שהגישו דוחות ביקורתיים על המסע. האימות זמין כדי להדגים איך הוטרינרים של הייצואן והוטרינרים של AQIS הפרו באופן תמידי תקנה 3.1.2 A (ASEL) ובכך הם נכשלו במקרים רבים לציית לקריטריונים של דחייה.
העברת ביקורת אחרי ביקורת, לא תשפר את רווחת בעלי החיים כאשר אסונות מתמשכים של הסחר בלתי נמנעים ותביעות על הפרות מצד הארגון הממשלתי למניעת אכזריות בבעלי חיים (POCTA), באמצעות חקיקה והתקנות האוסטרליות לייצוא בעלי חיים (ASEL) לא מתרחשות. ככל שהזמן עובר, זה יותר ברור שכל חקירה שמשרד החלקאות הדייג והיערנות לוקח על עצמו, (DAFF) מוכתמת בעובדה שDAFF גם מקדם וגם חוקר את הסחר ולכן, לפי החוק, הממצאים שלהם יכולים להיות לא תקפים. מכאן אנו מבינים שהביקורת האלה מתסכמים בלהות אחיזת עיניים.
התעשייה כבר התמודדה עם אסונות מתמשכים שנה אחרי שנה מאז שלהי שנות ה- 70, למרות רציפות ממשלתית, חקיקה ראשית, חקיקת משנה, מחקרים וטרינריים, טכנולוגייה משופרת, ביקורות מרובות, דוחות מרובים ופיתוח של תקנים אוסטרלים לייצוא של משלוחים חיים (ASEL). ההוראות לפעולות תעשיית הבשר והמשלוחים החיים 1997 מתייחסות לASEL, אולם קיומם יוצר דעות חלוקות לגבי היכולת לאכוף תקנות אלו. כפי שהדברים נראים כעת הסוכנות הממשלתית של משרד החקלאות האוסטרלי (AQIS) דורש ליווי של וטרינר כירורג לליווי בעלי החיים במסעות אשר נמשכים מעל 10 ימים, וב- 10% משאר המסעות באופן אקראי (אלו יהיו מסעות קצרים). מהוראה זו אנו מבינים שאין נוכחות של וטרינר בכל מסע של המשלוחים החיים. AQIS יכולים אף הם להציב וטרינר במסע שהם סבורים שצריך ואני מעריך שהחלטה זו היא בתיאום עם הערכת הסיכונים של היצואן. החלטות להקטנת הסיכונים צריכות להיות מבוססות על ערכים מדעיים, מוסריים ומעשיים ולא להיות מושפעים משיקולים כלכליים במקום שרווחת בעלי החיים היא בסכנה.
כירורג וטרינרי מבצע ניתוח
כאשר לוקחים בחשבון את הסיכונים הגבוהים לבעלי החיים באניות זה קשה לקבל את הצעות הטיפול למתן חלק מסיכונים אלה אשר הינם אמיתיים לחלוטין. לדוגמא, לצפות מווטרינר אחד להשגיח ביסודיות על 120,000 כבשים, או אפילו 65,000 כבשים, בנוסף 650 בקר, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, במשך 3 שבועות, זאת משימה בלתי אפשרית. החוק של AAV , הוא להכין דו"ח המדגים ניתוחים לאחר המוות, אבחנות וניסיונות הטיפול.
כבשים חולים שלא יקבלו טיפול אנטיביוטי
מאחר ואוסטרליה חתומה על מסמך של ארגון הבריאות העולמי של בעלי החיים (OIE), מלוא הדרישות של הקוד לבריאות בעלי חיים יבשתיים צריך להיות בראש סדר העדיפויות. שירות וטרינרי ברמה נמוכה, רישומים לא נכונים, סטטיסטיקות מזויפות, ניסיון ירוד בשיטות גידול בעלי החיים המסכנים, כולל עבודה בחום קיצוני, שימוש בשוקרים חשמליים, חוסר תשומת לב לצפיפות בזמן ההעמסה וההעברה, הכול מסתכם בהתעלמות מרווחת בעלי החיים. לאחר חשיפה של חוסר עקביות ואי דיוקים, יש לבחון בזהירות ביוסטטיסטיקה המוצעת על ידי חברות הייצוא, MLA, DAFF/AQIS ו- LiveCorp.
מתח הוא פקטור מרכזי במשלוחים החיים. הדעה הרווחת בפורומים המדעיים היא שבעלי החיים הסובלים ממתח קיצוני, נוטים לפתח מחלות כגון סלמונלה / מחלת מעיים.
בעקבות חשיפה משנת 2011, זה הפך לברור שארגוני ייצוא משלוחי חיים אוסטרלים (LiveCorp), Meat and Livestock Australia (MLA), והסוכנות הממשלתית של משרד החקלאות האוסטרלי (AQIS) המיטו על עצמם חרפה בכך שלא פיקחו על התהליכים יותר ביסודיות ויזמו פעולות מתקנות כאשר היה צורך בכך, מזמן. במכתב לחברים שפורסם באתר MLA, היו"ר, דון היטלאי כתב כי עשור של נציגי תעשייה וממשל בתוספת מומחים עצמאיים לרווחת בעלי חיים ולא נראתה אכזריות, אחרת משהו היה נעשה. יש קושי להאמין שהחברות האלו וחברים ב- AQIS, לא יודעים מה הגורל שמחכה לבעלי החיים האלה. מנהל השיווק של חברת Wellard ייצוא כפרי מודה שידע. זה נראה כי כל כך הרבה אנשים נכשלו באחריותם לבטח את הסחר בייצוא.
מנהל השיווק של חברת Wellard, טוען כי הוא אישית מכר יותר מ 1.5 מיליון ראשי בקר לאינדונזיה מאז שנת 1991. הוא גילה בית מטבחיים פרטי, הגדול ביותר בעיר ג'אקרטה, שהורג בין 4,000 ל- 6,000 ראשי בקר בחודש והוא עבד על השגת מערכת להימום בעלי החיים עבורם. אם הנתונים המספריים נכונים, 72,000 ראשי בקר, בקירוב, נהרגו בשנה, ללא הימום, במשחטה הזאת. עוד מקור עצמאי דיווח ש 450,000 ראשי בקר אוסטרלים, נהרגו באינדונזיה ללא הימום. מנהל השיווק אמר: "אני צפיתי באלפי ראשי בקר נשחטים באינדונזיה" כן, יש בעיות, .... אבל 98% מהבקר נהרג במהירות בלי מהומה". אם זה נכון, 2% מתוך 72,000 ראשי הבקר, כלומר 1,440 ראשי בקר, ככל הנראה, נטבחו באכזריות בשיטה דומה, רק בבית המטבחיים הזה. המנהל הודה שלצוותים האחרים (8-9) ששוחטים בקר באותו בית מטבחיים בלילה, יש אפילו פחות סטנדרטים. סיימון אילינגוורת כתב "שוחטים מנוולים שנתפסו מצולמים, לא יעצרו תעשייה של אספקת מזון המגלגלת ביליוני דולרים". ניסיון להצדיק ולהקטין את הזוועה של מעשיהם ע"י השוואה לדולרים זה מעשה נתעב. סכומים גדולים של כסף הוענקו לאנשים העוסקים במשלוחים החיים, על מנת לחנך אותם לחקלאות ולצער בעלי חיים. בתי מטבחיים מצריים קיבלו סכומים גדולים של כסף ע"י מכון הומניטרי במטרה לעצור את הטווח האכזרי הלא נורמלי במהלך שחיטת בעלי החיים מהמשלוחים החיים אולם במעקבים ובדיקות התגלה ששום דבר לא השתנה (פיליפ וולאן, AOM, 2013).
הלשכה האוסטרלית לסטטיסטיקה (ABS) היא הסוכנות הממשלתית הרשמית המוכרת שאוספת ומפרסמת מידע סטטיסטי לגבי אוסטרליה ותושביה. בשנים 2011-12 השווי של החקלאות האוסטרלית היה 46.7 ביליון דולר. בזמן האחרון, המוצר בעל הערך הגבוה ביותר שמיוצר ע"י האוסטרלים הוא בקר ועגלים שנשחטו, לאחר מכן חיטה, חלב, ירקות, פירות ואגוזים, כבשים וטלאים שנשחטו וצמר. בשנים 2012-13 אוסטרליה ייצאה 67% מכלל בשר בקר ועגלים ליותר מ- 100 מדינות. הערך של כלל בשר הבקר והעגל שיוצא בשנים 2012-13 היה 5.06 ביליון דולר. תעשיית בשר הבקר תורמת 13% לסך הייצוא החקלאי של אוסטרליה. הערך של ייצוא בקר אוסטרלי חי בשנים 2012-13 היה 590 מיליון דולר. ולכן ייצוא בקר חי מסתכם בכ- 1.26% מהשווי הכולל של החקלאי. זה לא יהיה רחוק מהאמת שהסכומים שחקלאים מקבלים מהמשלוחים החיים הם רק 5% מכל תעשיית המשלוחים החיים, ומתוך זה בערך 3% יהיו מכבשים ועזים במסעות ימיים ארוכים (מעל 10 ימים) למזרח התיכון ולמדינות אפריקה. חקלאים הם שחקני מפתח במשלוחים החיים. החקלאים הם אלו הזקוקים לשכנוע שיש באותה מידה רווחים בחלופות הומניות יותר. סיבות כלכליות לא צריכות להוות הצדקה לאכזריות למסעות ימיים ארוכים ומעשים נתעבים של חוסר הומניות במדינות זרות, אולם ההתמודדות עם אינדוקטרינציה על קשיים כלכליים שהפסקת הסחר תגרום, משאירה חקלאים מבולבלים עם בחירות קשות, כאשר סוכנים, יצואנים, חברת MLA (Meat and Livestock Australia) חברות ספנות, יבואנים ומעבדים מחו"ל (שבאותו הזמן קיימים, לדוגמא: Wallard) כולם דוחפים את האג'נדות שלה, ומעודדים את החקלאים (מגדלי הבקר) להמשיך לייצר בעלי חיים למסחר. התאגידים האלה מציירים תמונה עגומה עבור עתיד החקלאים בלי המסחר בבעלי החיים, למרות ניתוח כלכלי עצמאי שמצביע אחרת. יש עדיין חקלאים שלא מתייאשים מלשלוח את בעלי החיים שלהם למקומות האלה. לחקלאים יש אפשרות לבחור, בזירת המכירות, למכור את בעלי החיים שלהם כ"בשר בלבד".
התאמה לשיטה החדשה של הקהילה הממשלתית לאיתור בעלי חיים מהחוות לשחיטה (תכנית המבטיחה אספקת ייצוא (ESCAS)) נכשלה אף היא כישלון חרוץ ותמשיך להיכשל מאחר ואוסטרליה לא יכולה להסדיר את התנאים ברחבי העולם. אחד מהיצואנים טוען כי זה שאפתני מדיי, וייצואן אחר, שנתקל לאחרונה במקרה של בעיטות וזריקה של כבשים בפריקה מהאנייה בישראל, הצהיר שזה מאוד קשה לשלוט במצב ביעד אליו מגיעים בעלי החיים.
כמו החקלאים, מס' וטרינרים גם כן מהווים שחקנים מרכזיים במסחר מהחי ובזמן שהחקלאים הופכים לשנויים במחלוקת, כך גם הווטרינרים. דעות שונות התפתחו בין אלו שבעד ואלו שמתנגדים. כתוצאה לכישלון החרוץ של הקהילה הממשלתית להגן על רווחת בעלי החיים בשרשרת של הייצוא מהחי, מס' גדול של וטרינרים הביעו את דעתם על המשלוחים החיים בהקמת אגודה שנקראת וטרינרים נגד משלוחים חיים (VALE). הפעילות של VALE כוללת מאגר של מידע על תעשיית המשלוחים החיים בהקשר לבעיות בריאותיות של בעלי החיים. האגודה מכוונת מפורשות את הפוקוס אל ארגונים וטרינרים ומדעים וחושפת פרקטיקות מזעזעות במשלוחים החיים. VALE גם מתאמצים לעורר את תשומת לב הציבור ומספקים מידע מעודכן לציבור והצהרות וטרינריות רלוונטיות למשלוחים החיים של בעלי חיים במשקים בתקווה, בסופו של דבר, להשפיע ולשנות את המדיניות של הממשלה בנוגע למשלוחים החיים. המאמר הזה לא מתיימר להיות פוליטי אלא על מיליוני בעלי החיים שנשלחים ע"י חקלאים אוסטרליים באניות למסעות ימיים ארוכים לנמענים שמבצעים בהם מעשים סדיסטיים ואכזריים. המדיניות של ייצוא בעלי חיים צריכה להפסק באופן מידי ולהפסק המסחר בהם.
שבועת הווטרינר
הנני נשבע בזאת לעסוק במדעי הווטרינריה במוסריות ובמסירות לטובת רווחת בעלי החיים, בריאות בעלי החיים ובני האדם, בשימוש השירותים והקהילה הווטרינרית.
אני אעשה את כל המאמצים לתחזק את הניסיון שלי במדעי הווטרינריה לסטנדרטים המקצועיים והמתקדמים ואשאף לשפר את כישוריי ואת הידע שלי תוך פיתוח מקצועי מתמשך. אני מודע לכך שיחד עם הקבלה אל מקצוע הווטרינריה באה אחריות קהילתית ומקצועית. אני מתחייב לקיים עקרונות אלו במשך כל חיי המקצועיים.
ביוגרפיה
פיטר הוא בוגר בית הספר הווטרינרי באוניברסיטת קווינס לנד והמכללה הימית האוסטרלית (אוניברסיטת טסמניה). כנראה הכירורג הווטרינרי היחידי שאי פעם הפך לקפטן / מאסטר בימאות (תפעול אניות ללא הגבלת אזור וגודל האנייה) בצי הסחר, פיטר השקיע את חייו בים, מתחת לים ובטיפול בבעלי חיים. הוא פיקד על מספר רב של כלי שייט עד למשקל של 50,000 טון, עבד כצוללן מסחרי עד לעומק של 60 מטר ועדיין תמיד מצא זמן לעסוק ברפואה וכירורגיה ווטרינרית. ההשכלה רחבת הטווח והניסיון של פיטר אפשרו לו לראות את הסחר במשלוחים החיים במזרח התיכון - אפריקה מנקודת מבט שונה.