מאיפה מגיע הבשר? זו שאלה תמימה שתכופות ילדים שואלים ולדעתי הגיע הזמן שהצרכנים הישראלים ישאלו את אותה שאלה.

ליתר דיוק, הייתי אומרת שהשאלה צריכה להיות "מאיפה מגיע הבשר שנמצא בקצביות הישראליות ובדלפקי הבשר בסופרים- הבשר שאני עומד לאכול או להגיש למשפחתי, הבשר ההוא שבעוד מספר שבועות יהווה את המנה העיקרית בארוחת ראש השנה שלי- מאיפה הוא למעשה מגיע ואיך הוא הגיע הנה".

התשובה עלולה להיות הפתעה. רבים מצרכני הבשר לא מודעים לעובדה שקיימת תעשיה הידועה בשם "משלוחים חיים". התעשייה הזו משנעת מאות ואלפי בעלי-חיים חיים המיועדים להיות הארוחה שלך בקצה השני של העולם, תכופות שבועות ארוכים באוניה השטה באוקיינוסים וימים עצומים. האונית הללו שונות בתכולתן ויכולות להכיל מאלף ל 20,000 ראשי בקר או 100,000 כבשים או קומבינציה של שניהם. הם כמו חניון שט רב קומות.

אני מכירה היטב את האוניות האלו. במשך עשור הייתי וטרינרית האוניה ששרתה על אוניות כאלו שהפליגו מאוסטרליה וסיפקו בעלי-חיים חיים במספר רב של מדינת. ישראל הייתה אחת המדינה שתכופות עזרתי לעשות אליה משלוחים, או ישירות לאילת או דרך ירדן.

זו לא הייתה עבודה שהייתה משאת נפשי אבל זה היה תפקיד שלדעתי היה משמעותי כמשגיחה על בריאות בעלי החיים שתחת חסותי. החיות הללו בדר"כ נסעו בתנאי צפיפות איומים ובלכלוך ותכופות חלו או נפצעו בעודם באוניה. כוטרינרית, תפקידי היה להשגיח על בריאותם, לטפל בחולים או בפצועים ולהרוג ולהיפטר מחיות שלרוע המזל לא ניתן היה להציל, גופותיהן הושלכו לים.

מספר אוניות המשלוחים החיים ברחבי בעולם עומד על כ-100. הן בקושי רשומות כאוניות סחר בהשוואה לצי האוניות העולמי לסחורות אחרות כטלוויזיות, ביגוד, ריהוט ומיכליות מזון כולל מוצרי מזון נקיים ומבוקרים.

יבוא בשר למדינות בעלות יכולת עדרים קטנה כישראל יכול להישלח כבשר מעובד לפי ספסיפיקציות דתיות לארצות רבות. לאוסטרליה יש סחר רב בבשר באיכות מעולה של יצוא בשר כשר ובשר חלאל.

בקרב רשויות תעשיית הבשר ובריאות הציבור ידוע היטב שהבשר הוא מוצר טוב יותר אם לפני שעובד להיות הארוחה הבאה שלך הוא חי בתנאי רווחה טובים. גם אני מחזיקה בדיעה הזו. מה פירוש הדבר? באופן אידיאלי פירוש הדבר שיש לרצוח את בעל החיים בצורה הומאנית קרוב ככול הניתן למקום היוולדו. כלומר הוא נחשף לסביבת לחץ פחותה וחי חיים של מינימום סיכון למחלות ולחשיפה להן.

הסחר במשלוחים חיים לישראל, במיוחד מאוסטרליה, לפי ניסיוני חושף את בעלי החיים באוניות לנסיעה ארוכה למרחקים ארוכים מאוד, לסביבה מלחיצה מאוד על האוניה וסיכון עצום למחלות ופציעות

התקנות האוסטרליות דורשות שכול בעלי החיים שיזוהו כחולים במסע כזה יטופלו או יומתו. התוצאה מזה שרוב בעלי החיים נהיים מכוסים בזיהום ביובי במשך המסע היא שלא ניתן לקרוא את המספרים בתגי הזיהוי שבאוזניים שלהם. לכן, מבחינה לוגיסטית קשה עד בלתי אפשרי לתעד טיפולים. למען בטיחות הצרכן, כול החיות היורדות מהאוניה צריכות להיחשב כסיכון לבריאות הציבור כתוצאה ממחלה, זיהום או שאריות תרופות לפחות לתקופה של 3 חודשים.

אף אחד לא אוהב לחלות, במיוחד לא בזמן אירוע מיוחד או בזמן טיול. כשהייתי בישראל לאחר שמסרתי עגלים חיים, ראיתי בשר בקצביות עם סימני זריקות שחדרו עמוק בבשר. החבורות מצביעות על סוגי אקדח הזריקות שבהם אנו משתמשים באוניה. התפשטות החבורה מצביעה עד כמה עמוק התפשט הריכוז המרכזי של התרופה. צבע החבורה מצביע על הזרקה שנעשתה לאחרונה, ולכן בשר כזה מהווה סיכון גבוה של שאריות תרופות

 

לצריכת שאריות כאלו יש השלכות שליליות חמורות. ראשית, החיה הייתה עדיין חולה כשנטבחה וקרוב לוודאי שהייתה נחשבת לא מתאימה למאכל אדם. שנית, רמת השאריות יכולה לתרום לבעיה הגלובלית מטילת האימה של עמידות לאנטיביוטיקה. ובמקרה הגרוע ביותר, עלולה להיווצר אצל מי שאוכל את הבשר הזה תגובה אלרגית לשאריות התרופות אם יש לו רגישות פיזית לחומר שהוזרק.

אלו כולם סיכונים לבריאות הציבור שניתן להפחיתם או לחסלם ע"י אמצעי בקרת איכות חמורים כמו אלו שמשתמשים במפעלי הבשר המעובד של ספקים בעלי שם.

ביודעי את מה שאני יודעת על הסחר במשלוחים חיים, דאגתי לכול אורך הקריירה שלי לא לצרוך בשר אדום בארצות שעשו יבוא של משלוחים חיים. ללא קשר לכך שבאוסטרליה קיימים הסטנדרטים מהגבוהים ביותר בעולם ליצוא של בעלי חיים, אני חושבת שהם לא מספיק טובים. לרוב אני בוחרת במאכלי ים או באלטרנטיבה הצמחונית

אני שומרת את צריכת הבשר האדום שלי לזמן שאני נמצאת באוסטרליה, מאחר שאני יודעת שאיננו מייבאים חיות למאכל. לכן יש לי בטחון רב בכול מוצר בשר אדום שאני יכולה לצרוך באופן אישי. הפרמטרים של הבריאות, הבטיחות והרווחה המעורבים במתקני העיבוד של בשר אדום באוסטרליה, לעומת הסחר ביצוא של משלוחים חיים הם קפדניים והאמינות מספקת מוצר בעל איכות גבוהה לצריכה אנושית ותוצאות של רווחה גדולה יותר לבעלי החיים.

הישראלים צריכים להיות מודעים לסיכונים ולתת מחשבה לאיכות המוצר אם ברצונם לצרוך ולהגיש.

שתהייה לכם שנה טובה ובריאה!

—

ד"ר לין סימפסון הוא וטרינרית אוסטרלית שהחלה לעבוד במשלוחים חיים ב 1999. היא הפליגה באוניות משלוחים למעלה מעשור, והשלימה 57 מסעות לחצי הכדור הצפוני מאוסטרליה. היא ייעצה בעיקר לניסיונות לתוכניות רפורמה ביצוא של בעלי-חיים חיים. היא התמחתה בבריאות ורווחה של בעלי החיים המשמשים לייצור הראשוני כבקר וכבשים, במיוחד בזמן העברות של מרחקים עצומים בים ויש לה תואר מאסטר באפידמולוגיה וטרינרית המתמקדת בהעברה לא מדבקת של מחלות. לין עבדה הרבה על הקו של ישראל והמזרח התיכון וכעת היא מתגוררת באוסטרליה.